פוסט זה נכתב בדצמבר 2010 בעת נסיעה בלתי נשכחת שלי ושל שרון אדם חברתי לניו יורק:
שלושה חודשים תמימים עברו מאז, אבל חוויות מהסוג הזה, אצלי לפחות, מתייקים במוח בצד של אלה שנשארות, שמחממות את הלב וגורמות לבלוטות הגעגוע לעבוד בכל פעם שנזכרים בהן.
בכלל, את הנסיעה לניו יורק עם שרון חברתי הטובה ביותר, לא רק שלא שוכחים, אלא רוצים כמותה עוד ועוד ועוד…
את ההפתעה המדהימה הזו סידרה לנו קמיל, בת דודתה של שרון, שהיא אמריקאית יפיפייה, כזו שעובדת במקום הנכון, עם האנשים הנכונים ונועלת את עקבי הסטליטו הנכונים מאוד !
עוד לא הספקנו להתאושש מהטיסה האיומה שעברה עליי, אחרי 11 שעות שנראו לי לפחות כמו 100…לאחר שביליתי רוב הזמן סמוך לשירותים או זרוקה סמוך למטבח הדיילות שניסו לשווא להושיע אותי… הגענו לניו יורק !,(אגב, למי שתוהה איפה שרון הייתה בזמן הזה, אז זהו שהיא ישנה… יש את האנשים האלה שעולים למטוס, שמים את השמיכה על הפנים וישנים עד ניו יורק… אז היא אחת מהם).
אז אחרי שהספקנו כבר בערב הראשון לראות מופע מדליק בברודווי בשם FELA, התיישבנו במסעדה איטלקית בלב מנהטן, לשם הגיעה לה קמיל, שזה עתה נחתה היישר מלוס אנג’לס, מלאת קסם אישי וגוף של אחת שיודעת שצריך לאכול מעט ולרוץ הרבה… “יש לי הפתעה קטנה בשבילכן”.. סיננה כלפינו בין שלוק מ”הקיר רואיל” וביס מהפסטה המעולה: “מחר בערב, אתן איתי במסיבה הכי נחשבת בעיר !, עם האחת והיחידה – MADONNA” !
טוב תשמעו אני ושרון שכונתה על ידי משך כל הפוסטים שכתבתי לחברינו מניו יורק “הבת 16” לא ידענו את נפשנו מרוב שמחה. בעודנו מנסות לעכל, שלפה קמיל שני תגי VIP נוצצים, אלה שייענדו על צווארנו מאותו רגע ולא ירדו גם כשנלך לישון באותו הלילה, הלומות מג’ט לג, שמפנייה והתרגשות… למקרה שלא הבנתם, סקס והעיר הגדולה זה אנחנו !… כך לפחות אמרנו אחת לשנייה בעודנו חולקות מיטה משותפת, מתגלגלות מצחוק, כמו שתי נערות טיפש עשרה שכל כך נהנו לא לזכור שכל אחת השאירה מאחור בעל, שלושה ילדים, עסקים שמנוהלים על ידינו והרים של אחריות, רגשות אשמה, מצפון… אהה ואת הגיל…
התעוררנו בבוקר עם חיוך שכנראה לא נמחק כל הלילה, משפשפות את העיניים והתגים ומבינות שהערב זה הערב ! מאושרות מכל הטוב הזה שנחת עלינו.
בוקר ראשון עבורי בעשור האחרון שאני לא קמה ב 5 בבוקר בכדי להספיק בקצב טורבו משופר עד 7 גם לעבוד במשרד ולסגור עוד כמה פינות, לבשל, לטפל בבית, להעיר, להכין כריכים, לפזר, להיות נחמדה ו..טוב למה לקלקל את החגיגה?, … אז קמנו לנו בכיף ואחרי חדר כושר מפרך במלון וארוחת בוקר אמריקאית הלכנו למוזיאון לאומנות ועיצוב, פגשנו שם את ענת המדריכה הישראלית שמעבירה הדרכות בעברית ובאנגלית, תוך כדי שענת מסבירה ועוברת איתנו ממיצג אחד לשני הצטרפו אלינו לאט לאט עוד אנשים והפכנו לקבוצה גדולה ומגובשת. ברור שכולם ישראלים…. מדהים אבל מסתבר שאנחנו עם שוחר תרבות… המוזיאון היה מלא ישראלים ואיזה זוג יפנים… אז אחרי תמונה קבוצתית משותפת ואחוות ישראלים ביציאה מהמוזיאון, קנינו סושי והלכנו לאכול בסנטרל פארק, כמו בסרטים, אנחנו והסנאים.
מזג האוויר חייך אלינו והאיר לנו פנים. חזרנו למלון עייפות אך מרוצות להתארגן לקראת מדונה. (ברור שבדרך עשינו קצת שופינג… באמת שרק קצת).
17:00 בדיוק, אנחנו חמושות בטקסטיל הכי מגניב שהצלחנו לארגן לנו ביומנו השני בלבד בניו יורק, חמושות בעקבים גבוהים, מזג אוויר מעולה ותגי VIP נוצצים, אנחנו בדרך אלייך MADOONA !
טוב תשמעו, אז בילינו את הערב במסיבה הכי מבוקשת בניו יורק, בלב חנות הכלבו הענקית MACY’S שבתוכה נסגר שטח ענק שהפך לאולם לאירוע, מיותר לציין שעבורי כמפיקת אירועים, הייתה זו חוויה מדהימה לראות איך הדבר הזה מתנהל, מאות המאבטחים, התורים המאורגנים למופת, התכנון, מערכות התאורה, סאונד ושאר עזרים שלא מרגשים אף אורח ממוצע ושמרטיטים לבבות של מפיקים ומפיקות שהמקצוע זורם להם בדם. המפיקים של מדונה הקימו אולם אירועים מדהים שמהרגע שנכנסת אליו לא ידעת שאתה בתוך חנות כלבו ענקית.
הרגע הזה שבו את עומדת בתור הנכון, חמושה בתג הנכון, בעוד אלפי ניו יורקרים מגניבים בכל הצבעים, הגילאים והסגנונות שלא שפר עליהם מזלם ולא נכנסו לתור הזה… מביטים בך, כאילו היית אלה יוונייה יפיפייה, מזילים עלייך ריר ומתפללים כל אחד לאלוהים שלו, שהלוואי שתסירי מעל צווארך את התג ותתחלפי איתם… זה רגע שלא שוכחים לעולם.
במסיבה עצמה זכינו להתחכך בכל מי שהוא משהו, או לפחות חושב שהוא כזה, צפינו במופעים מפתיעים של להקת הרקדנים / רקדניות של מדונה, שמורכבת מעשרות חבר’ה מוכשרים, ססגוניים, מיוחדים, בעוד הדיווה המדהימה הזו מעודדת אותם, ישובה על כורסת לואי 14 שחורה, לצד ביתה המגניבה שבעצם כל המהומה הייתה לכבודה, מכיוון שהשיקה באותו יום ליין בגדים לצעירות על שמה… ואנחנו זכינו להיות שם כי קמיל האחת והיחידה מנהלת את כל השיווק של הקולקציה הזו עבור מדונה.
המדונה הזו כשמה כן היא, כל נים שלה יושב בדיוק במקום, היא יפה ואצילית, פשוטה ומהממת, מלאת קסם והרים של ניצוצות ושרירים עוטפים אותה, היא צעירה ומלאת מרץ, מפרגנת ושמחה.
היה לנו ערב מגניב. היינו במקום הנכון ובזמן הנכון והנסיעה לניו יורק כבר ביומה השני הפכה להיות חוויה שרצינו שיקפא הזמן ע”מ שלא תגמר (לא, לא התגעגענו לאף אחד ואין לנו ייסורי מצפון !)
אז אחרי המסיבה עם מדונה בעודנו מתרגשות מהחוויה החד פעמית, קיבל את פנינו ברחוב מבול מלווה בברקים ורעמים. גשם בניו יורק !!!
התחלנו לרוץ ולא תאמינו מה קרה, המקום הראשון שמצאנו בו מפלט מהגשם היה תחת גג של חנות “ויקטוריה סיקרט”… טוב, כל מילה לגבי מה שקרה מעכשיו ועד שהפסיק הגשם מיותרת. כל אחד והדמיון שלו…
עכשיו אנחנו אחרי מסיבה עם מדונה ומלא שקיות וורודות של ויקטוריה סיקרט בידיים… סקס והעיר הגדולה כבר אמרנו?… נכנסו לאכול באיזה טברנה יוונית בניו יורק עם מלצר עם גינונים צרפתיים שפינק אותנו כהוגן.
את הדרך חזרה למלון עשינו ברגל, צחקנו עד בכי במעלית מלאה בגברים אמריקאיים שנדבקו בצחוק של שתי המטורפות ובקושי הגענו עד למיטה המיוחלת.
לאותו לילה היה לנו שפע של חומר לחלומות מתוקים בהחלט…
לילה טוב גם לכם.
שלכם, אני
