היום אני נחשפת. על הפרטיות שלי אני ממשיכה לשמור במידה ותכל׳ס גם על התמונות שיש לי על הטלפון שאני בוחרת לא לשתף ברשתות ולשמור את החוויות שלי מנותקות מחשיפה יותר ויותר.
ובכל זאת.
היום אחרי עשרות שנים שאני כותבת, בעבר באתר סלונה עליו השלום ובבלוג באתר שלי, אני אחתום בסוף הפוסט הזה –
יעל זוהר.
שנים רבות הסתתרתי מאחורי – אני.
״אני״ היה שם הכתיבה שהסתיר אותי מפני קולות של התת מודע והמודע גם יחד.
זהו. לא עוד. מעכשיו – יעל זוהר !
העידן הזה שאנחנו חיים בו הוא יצירת מופת למחבואים מפני האמת – הפילטרים, הפוטו שופ והפייק שמאפשר לנו להעלות מה שבא לנו שיראו איך שבחרנו שזה ייראה, הוא לא פחות מהזמנה מפתה להתחבא. זה עידן שנותן לגיטימציה לחיות בשקר ופה הבעיה.
השאלה מפני מי אנחנו מתחבאים ? מפני עצמנו !
ודווקא בגלל שזה ככה ובגלל שאני עוזרת לאנשים להתקלף מהשכבות שעוזרות להם להחביא ולהתחבא, החלטתי שזה הזמן.
זה אולי נראה סתם ניואנס, כי הרי מי שקורא אותי יודע שזאת יעל שכותבת, אבל תהליך החתימה בשמי הוא תהליך אישי שדרש ממני ברור פנימי מעמיק בכדי לברר מפני מה ומדוע בחרתי להתחבא מאחרי ״אני״ במשך שנים רבות וגם אומץ להחליט שהגיע הזמן להיפרד.
להיפרד מדפוסי חשיבה מעכבים, מדפוסים מקטינים ומתביישים במידה מסוימת, דפוסים מצטנעים ושאר הרגלים.
הבחירה להשתחרר ולוותר על משהו שעוזר לנו להתחבא מפני דפוסים נסתרים, גם אם הדבר קטן כמו ״אני״ היא עבורי ברמה הכי עמוקה תהליך שחרור מהרגלים שמן הסתם נמצאים בעוד צמתים בחיים שלי, בין אם אני רוצה להודות בכך בפני עצמי או לא וברור לי שזהו תהליך רוחבי ושהעבודה עליו לא נגמרת ברגע.
ואתם? מה אתכם? יש לכם זמן בכלל לעצור לחשוב על מה אתכם?, או שהכי כיף זה במעט הזמן הפנוי לגלוש את עצמכם לדעת באובססיביות שעוזרת לא לחשוב, לא לברר, לא להעמיק ושמספקת לכם בריחה ברחבי הרשת ואז למזלכם את התירוץ הנדוש – אין לי זמן ! כשיהיה לי זמן, פעם, מתישהו, אני בטוח אכנס עם עצמי לתהליך.
כשתחליטו להיות מספיק אמיצים לנטוש את מה שאתם מתחבאים מאחוריו – תירוצים, סיפור כיסוי שתפרתם, תמונות שהתרגלתם להעלות שהן שקר אחד גדול, הרגלים איומים או כל דבר אחר שנראה לכם ממש הגיוני, רק בגלל שאתם משכנעים את עצמכם בכך, אז אני ממליצה לכם לעשות תרגיל קטן :
תכינו לכם רשימה שרק אתם תוכלו לראות של ההרגלים, הדפוסים, המילים, התירוצים, הפרשנויות, המסכות, הסיפורים שתפרתם לעצמכם במקצועיות רבה ושמחביאים את האמת שלכם כולה או רק קצת ממנה ושמסתתרים שם מתחת. עכשיו תודו בפני עצמכם שאתם מבינים ויודעים שהייתם שמחים לשנות אבל אתם תקועים במחבוא.
עכשיו תבחרו רק משהו אחד שאתם רוצים לטפל בו ולנסות להתמודד איתו ותענו –
אם אני אוותר על הדבר הזה שאני בוחר.ת להתחבא ממנו איזה רווחים יכולים לצאת לי מזה?
ואיזה הפסדים יכולים להיגרם מזה?
עכשיו תהפכו –
אם אני אמשיך להתחבא מהדבר הזה – איזה רווחים יכולים לצאת לי מזה ? ואיזה הפסדים ?
עכשיו תנסו לייצר בהירות. תסתכלו על הדברים ותראו איפה המשקל.
כשמנסים לייצר בהירות מי מגיע ? הפחד. מה התפקיד שלו – לשתק. להעלות אצלנו את כל הלמה לא.
עכשיו זה הזמן להחליט שאתם כן מספיק אמיצים לעשות שינוי. יחד עם הפחד ועם הידיעה ששינויים לעיתים מזמנים לנו אתגרים וזמנים פחות נוחים.
מה יש בסוף כשמוותרים ומסירים את הדברים שאנחנו בוחרים להתחבא מפניהם? בסוף יהיו לכם חיים שלמים יותר, בעלי משמעות שמייצרת רגעי אושר וכמובן שתוכלו להשיג את המטרות שלכם בקלות רבה בהרבה.
השבוע נפגשתי ועשיתי תהליכים מדהימים של קילוף שכבות בדרך להשגת מטרות רק עם נשים. ככה יצא. שבוע של עוצמה נשית מדהימה. אז שתדעו שכולנו מתחבאות ומתחבאים מאחורי דפוסים, הרגלים, מחשבות שיוצרים לנו תקיעות בחיים. למזלי זכיתי לפגוש נשים שהחליטו לזוז ולברר ולשחרר ולעשות עבודה. וכך גם אני. זה היה שבוע שבו בתחילתו נשאלתי למה את בוחרת לחתום אני ? נדרשתי לברור מעמיק, קיבלתי עוד כלים להבנה, עשיתי עם עצמי את שאלון הרווח וההפסד.
ואז החלטתי והנה אני עושה את הצעד.
מאחלת לכם שתקומו ותזכרו דבר אחד – החיים זה עכשיו. לא אחר כך. עכשיו תחליטו איך אתם חיים אותם.
בוקר טוב, שבת שלום, שבוע טוב.
יעל זוהר
