בשבוע שעבר לא כתבתי. כלומר כתבתי כי אני תמיד כותבת. אלא שלפעמים זה רק למגרה ובשבוע שעבר הרגשתי גם שעליי להתחבר לקלישאה שכשהתותחים רועמים, המוזות שותקות.
תודה לכל אלה שכתבו לי שחיכו להשראה ממני. הפוסט הזה מוקדש לכם.
ואני כותבת על אף שהתותחים עוד רועמים והתמונות קשות מנשוא. כי החיים, הם חזקים מהכול.
יום האשה מאחורינו. לא ראיתי אף פעם צורך להתעסק ביום הזה באופן מיוחד.
כאשה שבאה מכלום, התחילה בלי כלום והשיגה הכול לבד בעשר אצבעות, אני מאמינה שאם אני הצלחתי, אז כל אחת יכולה. זה המסר שלי לנשים.
ובכל זאת, בהשראת היום הזה וכל מה שנכתב בו, אני כותבת את הפוסט הזה ולא רק לנשים.
אם תשאלו את המנטוריות והמנטורים הגדולים ביותר בעולם על סודות ההצלחה שלהם, תגלו שאחד מהם, אולי החשוב ביותר טמון ביכולת שלהם להביט אל עבר דמויות מעוררות השראה, לעיתים אלה דמויות ענק מן החיים, לעיתים דמויות מסרטים, סדרות או מהרשת – דמויות ללמוד מהן, להעתיק אותן, לחלום כמוהן.
בעידן הסינתטי, פלסטיקי, פייקי, פילטרי הזה זו אולי אחת העצות הכי טובות שאפשר להעניק לילדות ולילדים ולדור הצעיר.
שיביטו אל עבר מי שהיו חולמים להיות כמוהם ויבררו עם עצמם היטב מה נדרש בכדי לנסות להשיג את מה שהיא או הוא השיגו. רק שיבינו היטב מהו הדבר הזה.
שילמדו במה זה כרוך, איזה דרך יש לעבור, כמה יש להשקיע ולהתאמץ.
וגם תלמדו אותם להפסיק להיות שופטים מטעם בית הדין לצדק ולשיפוטיות מטעם עצמנו, לגבי את מי ראוי להעריך או לשאוף להידמות לו ואת מי לא.
רק לאחרונה סערה הרשת סביב הריאיון של רותם סלע לדנה וייס בחדשות 12.
הפיד שלי היה נראה כמו זירת התגוששות בין המון אנשים ובעיקר נשים צדקניות שכל אחת חשבה כמובן שהיא היחידה שצודקת ונעמדה מוכנה לקרב, כאשר בצד אחד אלה שבעד רותם סלע והמסרים החד משמעיים ושמים זין שהיא ביקשה להעביר כאשה עצמאית וחזקה שיודעת מה היא עושה, ובצד השני אלה שרק עסוקים בלחפש וטענו שמי היא בכלל רותם סלע, מה היא עשתה, השיגה, הגתה, המציאה ששם אותה בכלל להיות איזה דמות להערצה והקטינו אותה לכדי סה״כ איזה דוגמנית ומנחת ריאליטי.
אז רצתי לראות את הריאיון באינטרנט.
וזה הזכיר לי, שכשהייתי נערה צעירה ותמימה בקיבוץ הקטן שלי איכשהו התגלגל לידי הסרט פלאשדנס ונחשפתי אל גיבורת הטראש שלימים הסתבר לי שהדרמה המוזיקלית הרומנטית הזו הייתה.
גיבורת הסרט, הפשוטה, הענייה חולמת להיות רקדנית. בכדי להגשים את החלום שלה היא מוכנה לנסוע בכל יום על אופניים לעבודה במפעל מתכת גברי וקשוח ובלילות היא רוקדת, לא מפסיקה לחלום ומוכנה לעשות הכול בכדי להצליח.
הסרט הזה, שאותו ראיתי בנעוריי אינסוף פעמים ליווה לי את המוח מגיל 11 וגרם לי לרצות להצליח אפילו כשחשבתי שאין לי סיכוי, בדיוק כמו הכוכבת. חלמתי יום אחד לצאת מהקיבוץ הזה ולטרוף את העולם. הבנתי שהדרך להגשמת חלומות כרוכה בעבודה קשה ובאינסוף אמונה בדרך ובמטרה.
אגב, המוזיקה הדביקה בסרט הזה גרמה לי כנערה לעצום עיניים ועמוק בפנים לצרוח ולחלום, לצרוח ולהתעודד. בגיל צעיר למדתי שמוזיקה מרפאה ושאם אני אמצא דמויות להביט אליהן, לחלום כמוהן ואלמד מהן, אני אוכל להשיג הכול בעצמי.
בקיבוץ שלנו הייתה ספרייה ישנה עם ספרים שתמיד הרגיש לי שהם שם מאז ומתמיד ואני אהבתי לבוא ולהסתובב בין המדפים ולבחור ספרים על אנשים ולא מעט נשים ולקרוא ביוגרפיות. זה גרם לי לחלום.
בחדר שלי היה את הטייפ היחיד בקיבוץ שקיבלתי לכבוד בת המצווה מאח שלי שחי בפריז והוא מעולם לא נכבה עד שנהרס. שמעתי בו הכול. בליל מטורף של פינק פלויד עם חיים משה. ומוזיקה הייתה ועודנה כלי ריפוי אדיר בעיניי.
אני רוצה להגיד לכם שאם תחשפו את הילדים שלכם להביט אל עבר דמויות מעוררות השראה ותבינו שזה ממש בסדר לקבל השראה גם ממה שנראה לכם אולי לא מספיק מכובד, ראוי, מנומק, מוצדק, בדיוק כמו שאני ראיתי בכוכבת הסרט הדבילי פלאשדנס, בדיוק כמו שהמונים רואות ברותם סלע, שאמנם לא המציאה שום תרופה פורצת דרך, אבל וואו, היא שיעור בפני עצמו באייך להצליח ולעמוד על שלך ולפתח קריירה מרשימה ולעשות כסף ולשלב קריירה ואימהות וסלביות ולהישאר בן אדם והיא בהחלט דמות להביט אליה בעיניי ואני לא מרגישה לרגע צורך להתנצל.
הכי חשוב להבין שהמטרה היא לא להעריץ סתם דמויות לשם הערצה, המטרה היא לנתח דמויות מעוררות השראה, ללמוד מהן ולפתוח את הראש להביט אל עבר מגוון של אנשים מעוררי השראה ולא להיות שיפוטי.
לאורך החיים נשאתי עיניים אל עבר לא מעט דמויות ענקיות שעוררו בי השראה. נשים וגברים. הם עזרו לי להבין שאין שום דבר בעולם שיכול לעצור אותי. למדתי ועודני לומדת כל יום.
היום יותר מתמיד התוכן זמין ברשת, בנטפליקס, מאסטרקלאס ודומיהם וכל מה שאתם צריכים זה רק לשאוב השראה, להכין תוכנית, לעבוד קשה, להתמיד, להגיע להישגים משמעותיים ולהפוך להיות בעצמכם אותן דמויות לשאת אליהן עיניים וללמוד מהן.
אה ואם אתם הורים, אז תזכרו שלהיות דמות שהילדים שלכם מביטים לעברה זה משהו שקורה כי ככה זה החיים. הילדים שלכם מביטים קודם כל אליכם. ומכם, כל מה שנדרש זה לנסות בכל הכוח להיות דמות שראוי להביט אליה. הבנתם נכון?
בהצלחה ושבוע טוב,
יעל זוהר
