המלחמה סחפה אותי אל חיים בין קצוות בלתי אפשריים שחשבתי שאני מסוגלת לגשר עליהם ולחיות בתוכם ואותם במקסימום עצימות בלי לעצור – עד שנשברתי.
התנועה החדה בין קריירה מרתקת למחלקות הקשות בתל השומר שמלאות חיילים וחיילות פצועים קשה הלכה ונהייתה בלתי אפשרית יותר מיום ליום.
ונשברתי. אחרי שנה וחודשיים של גם וגם.
נשברתי לרסיסים.
כשאני נשברת אני עושה את מה שאני מלמדת: קודם כל לקבל באהבה את השבר, לתת לו להיות. לא לפחד ואז למצוא מחדש את האיזון.
לקח לי יומיים לאסוף את שברי עצמי ולהדביק מחדש בכדי לחזור לעמוד איתנה מבפנים ועוד שבוע בכדי לחזור לנשום עמוק. באלאנס.
אז איך מאזנים שאל אותי מישהו שגם חי את עולם השואו ביזנס בלילות והגיע לבית החולים ביום שישי לנגן לפצועים לפני כניסת השבת.
איך את באה לפה כבר חודשים רצוף אחרי העבודה?
איך אפשר לעמוד בזה הוא שאל אחרי שליבו נשבר.
החיים לימדו אותי שיצירתיות היא תרופה עניתי.
כשקשה לי, אני רק צריכה למצוא איזה רגע לחזור לעסוק ביצירתיות ומשם אני עפה חזרה ומתאזנת.
גם אהבת אמת מאזנת. אלא שלרוב בני האדם אין כזאת. הם חיים בשקר.
יצירתיות תדע לך אינה רק נחלתם של אמנים או כותבים. היא הדרך שלנו לחשוב אחרת, לשבור דפוסים ולהתקרב לעצמנו.
מתי בפעם האחרונה ניסית משהו חדש?
אולי להמציא עסק, לפתח רעיון שחלמת עליו, אולי סתם להתנסות בציור או בישול או שתילת פרחים באדמה, מתי לקחת קורס מרתק במשהו חדש, או אפילו ניסית לכתוב שיר או בלוג או ספר למגירה, או שלקחת איזה יומיים סדנא, או הקשבת לסדרת פודקאסטים מעוררי השראה?
פעולות כאלו מאפשרות לנו להתנתק מהשגרה ולהתחבר לעולם הפנימי שלנו ואם אנחנו בדיוק שבורים, יצירתיות עוזרת לחבר את החתיכות המפוזרות שלנו.
יצירתיות גם משפרת לנו את מצב הרוח, מורידה רמות של מתח, ובעיקר מגבירה תחושת משמעות בחיים שזה הסוד הגדול לאיך להגיע לאושר.
וכשאני מוצאת את עצמי נאחזת ביצירתיות כדי להתרומם, אני זוכרת שגם הכרת תודה היא עוגן לא פחות חזק.
מכירים את הקלישאה שאם לא נעצור לרגע להכיר תודה, החיים ימשיכו לעבור לידינו?
אז זאת לא קלישאה.
הלוחם הפצוע האחרון שבאנו לחבק ולשיר לו כשחלקנו כבר מיהרו ממש להספיק להגיע הביתה לפני כניסת השבת היה א׳, לוחם אמיץ וצעיר מידי שקטעו לו את שתי הרגליים, הידיים פצועות קשה ובנוסף יש לו פציעה רב מערכתית.
תברך אותנו לשבת הפציר בו איש אחד מיוחד במינו שאליו אני מתלווה בימי שישי, אל תתבייש תברך אותנו מהלב.
אני מברך אתכם הוא התחיל לומר בלחש כמעט שתזכרו ששום דבר בחיים לא מובן מאליו, והוא פתאום מצא כוחות והרים את הקול ואמר, תזכרו להגיד תודה על כל דבר קטן שיש לכם. תסתכלו עליי, תגידו תודה על כל מה שיש לכם. תתעסקו בעיקר.
אז גם זה עוזר לי כשאני נשברת. תודה מחזירה לבאלנס.
אבל תזכור שהכרת תודה היא לא רק “תודה על מה שיש לי״. זה תרגיל מנטלי עמוק: איך אני לומד לראות את החיובי תמיד גם בתוך הקושי.
תחשוב על זה: בכל פעם שאתה מודה על דבר קטן, אתה מלמד את המוח שלך להתמקד בטוב. וזה לא רק משפר את ההרגשה, אלא ממש משנה את המוח מבחינה פיזיולוגית!
אז כשאני עוסקת ביצירתיות, אני גם מזמינה תודה על הרגע. כשאני מודה, אני מזינה את היצירתיות שלי. זה מעגל קסם שאני כבר המון שנים מקפידה לטפח ולוודא שהוא חלק מחיי.
יצירתיות והכרת תודה הם עוגנים שמחזירים אותנו למרכז כשנדמה שהחיים שברו אותנו.
ואהבת אמת, תדע לך גם מאזנת, אבל בינתיים אני לומדת לאהוב את החיים כמו שהם – וממציאה איזון מחדש, כל פעם.
תנסה גם. שווה לך.
באהבה,
יעל זוהר
