יש בי צד שמרגיש

עוד פוסטים

בערב שבו לקחתי חלק השבוע ונכחו בו עשרות נשים מלאות משמעות התבקשנו לכתוב על דף ברגע אחד קצר את כל סוגי הרגשות שעולים בנו בתקופה הזו ושמתי לב שהדבר השלישי שכתבתי אחרי פחד וכעס היה תקווה ואז החמישי אחרי תסכול ואכזבה היה אהבה וכך המשכתי לשזור בין רגשות קשים מאוד לכאלה מלאים תקווה והזכרתי גם חמלה ואופטימיות ואומץ וגאווה וצניעות וענווה לצד חרדה וייאוש ועוד בליל של רגשות.

ואז כשהתבקשנו להציג את מה שכתבנו שמתי לב שאני היחידה מבין אלה שבחרו לשתף ששזרה רגשות אופטימיים בתוך רשימה חשוכה של רגשות קשים שנפרסה ועלתה. וזה היה לי חבל. אני רוצה שיותר נשים ואנשים ילמדו לשלב תמיד, לא משנה מה הם עוברים את שני הקצוות בחיים שלהם, בתודעה הבסיסית שלהם, בתור דיפולט במערכת ההפעלה שלהם. ושיחיו לאורם.

אז התיישבתי לכתוב.

ביום שלמחרת המפגש קמתי עצובה מאיזה שיחה פרטית, רגש של עצב גדול שטף כל חלק בנפש שלי, אז הלכתי לאימון למרות שלא היה לגוף כוח, אבל הידיעה שאימון הוא התרופה הראשונה והכי טובה לכל מכאוב בנפשי שלי גרמה לי ללכת בכל זאת ולתת שם את המקסימום שלי.

חזרתי מאופסת כמו שקיוויתי וחשבתי על זה שבעצם יש בי תמיד שני צדדים, צד אחד שיודע להרגיש עד לבשר החי של הנפש פחד ובדידות ועצב ושאר רגשות קשים ויש בי צד אחד שהוא שם במרכז, גדול יותר, נוכח, הוא הסנטר, הוא העיקר ויש בו אופטימיות ואומץ ושמחה ויש בו בעיקר תודעת משמעות אדירה שעומק ההבנה שלה כבסיס לחיים הוא סוג של עוגן להכול. אני מתרגלת איך לחזק את הצד הזה דרך הראש כבר למעלה מעשרים שנה והתרגול לא מסתיים לעולם.

בין שני הצדדים האלה ולצד האימונים יש לי את הטבע, הוא מאזן ומרפא ומביא תקווה ומזור למכאובים והוא נוכח בחיי בכדי להזכיר לי כל יום פשטות מהי ומחזוריות חיים מהי ושורשים חזקים כמה חשובים הם ויופי וצבע וציוץ ציפורים ופריחה. תנסו את זה היום. תסתכלו רגע בטבע ותבחרו לחשוב אופטימי בזמן הזה.

ויש את המוזיקה שהיא כלי ריפוי ייחודי, היא מחדדת את עוצמת הרגשות, אלה שנמצאים בשני הצדדים, היא שוטפת את הנפש כמו מקלחת לרגשות שצריכים לצאת ולפנות מקום לרגשות מלאי תקווה. תנסו את כלי הריפוי הזה. תפסיקו להקשיב לחדשות, תפסיקו להקשיב לקולות שיש לכם בראש שמכניסים לכם קושי לחיים, שימו מוזיקה, בבית, באוטו, במקלחת. תקשיבו למילים, לצלילים, למנגינות, תתחברו אליה למוזיקה. נשבעת לכם שזאת תרופה.

את שלושת התרופות האלה של אימונים, טבע ומוזיקה אני בודקת וחוקרת כבר למעלה מעשרים שנה ולכן אני יודעת להגיד לכם שהשילוב שלהם כבסיס לחיים עוזר להתגבר על קשיים גדולים מאוד וכולנו שקועים עכשיו עמוק בתוך קושי שלא ידענו שאפשר לחוות כמותו בכלל.

ואם תבחרו לקום בכל בוקר עם התרופות האלה ועם החלטה שאתם ממשיכים קדימה, לא משנה כמה מורכב, עצוב, מכאיב, מכעיס, מתסכל, מפחיד המצב, אז תשימו לכם בתוך מה שמרכיב את הצדדים הפנימיים שלכם, איפה שה Being שלכם גם תקווה, אופטימיות, שמחה, חמלה, אהבה, תקווה, אומץ ובעיקר, קומו בבוקר ותחפשו איך להכניס משמעות בחיים שלכם כי בקצה של משמעות שנדרש מאמץ להשיג אותה ישנם רגעים קטנים ומזוקקים של אושר. זה הסיפור כולו.

רק אל תישארו במיטה, רק אל תישארו במקום, רק אל תישארו בדחיינות, אל תתנו לכאב לנהל אתכם, אל תתנו לפחדים לעצור מבעדכם לקום דווקא עכשיו בתקופה החשוכה הזו שכולנו עוברים ותנסו להשיג לכם דברים קטנים או גדולים שיתנו לכם תקווה ויראו לכם שבאופק יש טוב.

בשורות טובות שיבואו עלינו השבוע. אמן.

באהבה

יעל זוהר

מאה ימים לא כתבתי לבלוג שלי
סופים