הקרבה

אני יודעת שעם כותרת כזו לפוסט אחרי שבוע כזה, מתבקש שאני אכתוב על איך מרגישה אמא שמתעוררת בבוקר לכותרות מבעיתות על חיילינו שנכנסו בחסות הלילה לג׳נין.

אלא שאני חובבת ״אסקפיזם״ ואני גם לא האמא השגרתית ואני לא מדברת עליו אף מילה, אז נשמור את זה לעתיד.

בינתיים בואו נשחק בנדמה לי.

השבוע, בעת שהקטנה שלי התיישבה לידי במטבח והתחילה להקריא לי את מילות פוסט הסיכום שהיא חשבה להעלות לאינסטגרם עם רצף של לא מעט תמונות ורגעי וידאו שגרמו לי לרצות למרר בבכי, אחרי 14 שנים תמימות בהן היא רקדה ועכשיו יש צבא על הראש וצריך להיפרד מהריקוד לצערה, הדבר הראשון העוצמתי שעלה בי היא המילה הקרבה.

תארי לך הרהרתי לעצמי שהיינו יושבות עכשיו באיזה מטבח אירופאי קטן נגיד בלוקסמבורג למשל לו גרנו בה, מהחלון היה משקיף נוף יפיפייה ונטול כל דאגות, טרדות או חשש ממשהו והיינו מדברות על האוניברסיטה שאליה תירשם בת ה 18, זו שבה לא צריך לגדוע חלומות ואפשר להמשיך לרקוד במקביל למסלול הלימודים. ולא צריך להקריב.

אלא שהודעה שהיא קיבלה פתאום לנייד שלה והקפיצה אותה החזירה אותי מהר משתכננתי למציאות וכבר לא הייתי בדמיוני בשלווה שניבטה מהחלון בלוקסמבורג.

הקדימו לי את הגיוס היא אמרה.

רגע, עזבי את זה בואי נעשה כאילו לא קיבלת הודעה כזו עכשיו, בואי נחזור לפוסט המרגש שלך הפצרתי בה, בואי נישאר רגע ב 14 השנים שהן רוב חייך ושבהן רקדת.

בהתחלה בגיל 4 רקדת קצת ואז קצת יותר ואז הרבה ואז המון.

הריקוד והסטודיו היו לך לבית שני, עוגן, בית ספר לערכים, מוסר, קבלת כלים לחיים, התמודדות עם הצלחות, אתגרים גדולים וגם כישלונות ואכזבות ומערכות יחסים וחברויות אמיצות ואפילו אובדן אחד ענק של מנהלת סטודיו שכל כך אהבת שנסגר עם לכתה מאיתנו ובכל זאת אספת את עצמך והמשכת לרקוד הזכרתי לה.

ואני כל כך גאה בך על ההקרבה. שלא ויתרת.
וגם על זה שעכשיו את מקריבה את המשך החלום למען שירות משמעותי בצה״ל.

כל הסיפור הזה עם הקרבה וספורט היה משהו שהחלטנו להנחיל לילדים שלנו מהרגע שהם יכלו להירשם לחוג ואז לבית הספר הכי מקצועי שיש באזור. זוהי חובה לעסוק בספורט הבהרנו להם. גם כשזה היה קשה מאוד.

שתי רקדניות ושחקן כדורסל אחד. שלא ויתרו. מגיל 4 עד לצבא.

באמצע הדרך התגרשנו והבית עבר משבר גדול מאוד.
אלא שעל הספורט שהוא חובה לא ויתרנו.
תלמדו להקריב עד הסוף. כשיגיע הסוף תבינו למה.

ועכשיו כשאנחנו יושבות פה במטבח והיא באה ביוזמתה להקריא לי מילות סיכום שלה ומראה לי תמונות שבחרה מגיל 4, דרך ניצחונות גדולים שעברה אחרי שהזיעה ונלחמה בשיניים ומרגעים מרגשים שחקוקים בליבה וצרובים לה בקצות אצבעות הפוינט האכזרי, אני ידעתי שהילדה שלי מקבלת עוד שיעור במושג משמעות מהי.

שיעור דרמטי להצלחות, הישגים ואושר בחיים האלה. זוהי משמעות.
רק אחרי שמקריבים מבינים כמה משמעות חשובה.
והקרבה והתמדה במשהו משך 14 שנים תמימות זה דבר משמעותי מאוד.

כל כך הרבה אימהות מתייעצות איתי במשך השנים על איך להצליח לשכנע את הילדים להיות בחוג ספורט או נגינה או כל דבר אחר שצריך להקריב בשבילו ושבזכותו הם מתמכרים פחות למסכים ואז נמנעים מאלכוהול וסמים, הם זזים, הם מפתחים כישורים חברתיים, הם לומדים שערכים זה לא קלישאה והם באמת הופכים לבני אדם טובים יותר.

תכריחו אותם אני תמיד אומרת.

אבל איך אפשר להכריח ילד אני נשאלת לא פעם?
אפשר. להתחיל בגיל 4. לתת להם להתנסות בכל מיני דברים ועד גיל 8-9 להתקבע על משהו אחד. ואז לא להפסיק. עד הצבא. להתמיד. ולהתגייס.

הקרבה. ילדים שלומדים להקריב למען משהו גם כשזה ממש ממש מאתגר, הם ילדים שאחר כך נכנסים בראש הכוח כמפקדים מעולים לג’נין ולגאוותי מהווים דוגמה ומופת לכל אלה שנכנסים אחריהם ושבלעדיהם היינו בצרות או שלא היינו פה והם אלה שיהפכו למנהלים ולבני האדם הכי טובים שמסתובבים בינינו.

הקרבה. זה לא מספיק שתלמדו את הילדים שלכם להקריב למען משהו סיזיפי ומתמשך אני מסבירה לאימהות. נדרשת הקרבה גם מצדכם ההורים.

אל תייללו על הסעות. תהפכו אותן למטלה שמאפשרת לכם זמן איכות נדיר עם הילדים.

אל תייללו על כישלונות שלהם, תלמדו אותם איך הופכים כישלונות בחיים למעודדי הניצחונות הבאים והם אחר כך ילמדו את זה כשיובילו בחיים.

תאמינו בהם.
תאמינו בעצמכם.

תחסכו כל שקל ותהפכו את הדבר שהם מקריבים למענו לדבר שהכי חשוב להשקיע בו !!
וגם גירושים מורכבים ומסריחים ככל שיהיו, הם לא סיבה להפסיק להם את החלומות.

עכשיו כשהפוסט שלך עלה אפשר להפסיק לשחק בנדמה לי. בואי נעשה רשימה של מה צריך לצבא. בכל זאת הקדימו לך את הגיוס אמרתי לה.

תעשו טובה, אל תישברו באמצע של הדברים שהחלטתם להקריב למענם. ותהיו דוגמה לילדים שלכם.

ובחזרה לג’נין, לפני שאתם ממהרים לשגרת חייכם, תקדישו רגע לזכור את דוד יהודה יצחק ז״ל, לוחם בן 23 שהקריב את חיוו למעננו ועוד רגע לזכור את שילה אמיר ז״ל לוחם בן 22 שהקריב גם הוא את חיוו למעננו השבוע. יהי זכרם ברוך. הקרבה.

שנזכה לשבוע שקט ובשורות טובות.

יעל זוהר