מזמן לא כתבתי פה בבלוג.
לעיתים אלה אן המגרות שסוחפות אותי למלא אותן ולא מאפשרות לי לשתף את שנסגר בהן. ובכל זאת, היום אני פה.
מאז לכתו של יהונתן גפן אל רגבי העמק בנהלל, השיר על הנסיך הקטן מתנגן בי.
אז חזרתי אל ספר הילדים למבוגרים הנחשב בתבל, עם תובנות שנכתבו בפאקינג 1943 ונשארו רלוונטיות מתמיד גם ב 2023. אל הנסיך הקטן אני מוצאת את עצמי חוזרת בכל פעם שאני זקוקה לתובנות שיזכירו לי מה חשוב באמת. אז אם לא קראתם או שאין לכם אותו בספרייה לתמיד – זה אף פעם לא מאוחר מידי.
הסופר הצרפתי דה סנט-אכזיפרי שכתב את הנסיך הקטן היה בכלל טייס ורק אז סופר ולכן לא פלא שזהו סיפור על טייס הנוחת נחיתת אונס במדבר ופוגש בנסיך המספר לו על מסעותיו. הנסיך מגיע מכוכבית קטנה אשר בה השאיר שושנה אהובה. הוא עבר בין כוכבים רבים והרפתקאות רבות עד שהגיע לכוכב ארץ. כאן פגש נחש ושועל, ראה שושנים רבות ולמד כי המקום היחיד בו הוא באמת רוצה להיות הוא בביתו עם השושנה האהובה שלו. הוא נפרד מהטייס ובעזרת הנחש חוזר לכוכבית שלו. נשמעת לא משהו עלילת הסיפור נכון? אז זהו שכמו שלומד הטייס מהנסיך, הדבר החשוב באמת סמוי מן העין… וכך בתוך הספר נמצא עולם של תובנות שמוטב לכל אדם לקחת מהן משהו לחייו ולא יצטער על כך לעולמים.
אם מעמיקים מבינים שהנסיך הקטן מדבר על היכולת של האדם לפתוח את ליבו ולאפשר לבן אנוש אחר לגעת בו. הוא מדבר על אהבה, אהבה על מנת לתת ולא לקחת, על מנת לשחרר ולא לכבול. אהבה שאינה תלויה בדבר. אהבה אנושית.
והוא דרך התובנה הבסיסית הזו שהיא השורש מביא אינסוף נקודות להעמיק בהן בכדי לחיות את החיים הקצרים שלנו כאן באופן שנזכה להביט יום אחד לאחור ולא נצטער. הוא מציע לנו להיזכר בכל מה שהיינו לפני שדפקו לנו את זה ההורים, המטפלות למי שגדל כמוני בבית הילדים ולהיזכר שילדים מתמסרים לדמיון, לא מפחדים לטעות ולשקף אסוציאציה ראשונה שלעיתים היא מהות הכול והוא מציע לנו המבוגרים להשתחרר מקיבעון מחשבתי ולהעמיק בשיט של סטיגמות, אמונות טפלות, התמכרויות, אופטימיות, שררה, גמול נפשי מול חומרי, מערכות יחסים קשות, יושרה עצמית, סדר עדיפויות, אינטליגנציה רגשית, הגדרה עצמית, בדידות, טיבו של המוות וגורל הנשמה.
והדבר החשוב באמת הוא להביט על יופיו של הסמוי מן העין, של הלא מובן. כמו גם, על תפיסת עולם המאתגרת את השגור במחשבה.
הנה כמה מהנקודות האלה – ואם תיקחו אפילו אחת ותעמיקו בה, תקבלו דרכה תובנה, תעשו מחר בזכותה משהו שונה ממה שעשיתם היום ושאתם יודעים שחייב כבר להשתנות, תפתחו את הלב מבלי לפחד בפני מישהו שראוי לכך, תעזרו לזולת, תחנכו כך את ילדכם, אז אני אדע שעשיתי משהו טוב שבגללו חזרתי לכתוב פה. בהצלחה.
“לדון את עצמך קשה שבעתיים מלדון את הזולת.”
“להיות אדם פירושו לקבל אחריות.”
“אם מישהו אוהב פרח, שבכל מיליוני הכוכבים יש רק אחד כמוהו, די לו להסתכל בכוכבים והוא כבר מאושר.”
“הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה.”
“המבוגרים לא יאמינו לכם כמובן. נדמה להם שהם תופסים הרבה מקום.”
“הזמן מרגיע את כל הייסורים.”
“מאחורי כל הדברים הנראים לעין, יש דבר מה גדול יותר: כל דבר הינו נתיב, שער או חלון הנפתח אל משהו אחר.”
“אבל העיניים עיוורות, יש לחפש בעזרת הלב.”
“מה שעיני רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין.”
“כי כך דרכם של המבוגרים: תמיד צריך להסביר להם הכל.”
“אפשר לחוש בדידות גם בקרב בני אדם.”
“האנשים בכוכב שלך מגדלים חמשת אלפים שושנים בגן אחד, ולא מוצאים את מה שהם מחפשים…”
“והנה הסוד שלי, הוא פשוט מאוד: רק בלב אפשר לראות היטב. מה שחשוב באמת, סמוי מן העין.”
אגב קסמו של הספר, חל כבר בהקדשה:
”אֲנִי מְבַקֵּש מֵהַיְּלָדִים סְלִיחָה עַל שֶׁהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה לִמְבֻגָּר. יֵשׁ לִי נִמּוּק חָשׁוּב: הַמְּבֻגָּר הַזֶּה הוּא הֶחָבֵר הֲכִי טוֹב שיֵּשׁ לִי בָּעוֹלָם. וְיֵשׁ לִי עוֹד נִמּוּק: הַמְּבֻגָּר הַזֶּה יָכוֹל לְהָבִין הַכֹּל, אֲפִלּוּ סְפָרִים לִילָדִים…”
הפשטות של הספר, הפילוסופיה שעומדת מאחוריו והתובנות העמוקות איתן יוצא כל מי שקורא אותו, הן שהופכות אותו לכל כך מיוחד. אף פעם לא מאוחר להזמין לכם אחד.
התמונה – השושנה של הנסיך הקטן שאני כל כך אוהבת, בחרתי להביא אותה הפעם מאיזה אינטרפטציית AI שאהבתי. בכל זאת 2023.
שבוע טוב וחג שמח,
יעל זוהר
