החרות היא כמו בית

עוד פוסטים

שיחות מתוך מפגשים עם אנשים שאני אוהבת.

#

קומה 30. לב תל אביב.

מה אין לך ים? תסתובבי. וואו. תראה את זה.

אז תפסיק לחפש. תיזהר מחפירת יתר כי לעיתים היא עושה בדיוק את ההפך.

ומהי החרות הזו שאתה עוד מחפש? תראה היא פה. נשזרת עם השגרה.

ותראה, יש לך הכול. המשרדים המשוגעים האלה ביופיים שלך, המשפחה שלך בטוב ואין לך שום רצון אפילו קטן לבגוד בה והפרנסה מעולה.

תבין זה רק לפעמים שצריך לחדד את ההבנה לגבי החרות שלנו. היא כמו בית: אתה בונה אותה לבנה אחר לבנה.

והלבנים של הדבר הזה שלנו שקוראים לו חיים, עם השנים ועם התפתחות הפומו והתעצמותו של הנרקיסיזם שחובט בנו ללא רחמים מהאינסטגרם והפייסבוק כל היום, הן לפעמים נשחקות ונסדקות מרעידות אדמה אישיות ופנימיות.

ואז נהיה לנו סרט בראש.

אז תחזור רגע לסדר את הלבנים של החיים שלך מחדש ותפסיק לחפש. כבר מצאת. עכשיו תחגוג אותם, את החיים.

אם תחזור להבין שהלבנה הראשונה בבית החרות היא כוח הרצון ותזכור שהתכונה הזו מעניקה לך השראה לעשות את הדבר הנכון בכל רגע נתון, אז יהיה לך קל עם שאר הלבנים.

והשגרה הבורגנית, הקריאטיבית, היצירתית, הכל כך שווה כלפי חוץ וגם כלפי פנים, המהודקת שלך היא סופר סקסית ואתה רק צריך ללמוד להודות וליהנות מהדברים הכי קטנים, הכי כאן ועכשיו.

#

לכי תתאהבי באמן מיוסר. רק זה חסר לך בחיים.

מה מצאת בו תגידי לי?

אמת בתוך עולם של שקר.

פשטות בתוך עולם מוגזם, מנופח, נוצץ בכאילו ורחוק מפשטות.

שפיות בתוך שגעון. ואז גיליתי שהשגעון גדול ממנה מן השפיות והוא נחבט בניהן טבול בציפרלקס מהול באטנט עם הגדלת מינונים בעת הצורך.

וגם אסתטיקה גברית מעוצבת עם ירידה לפרטים בעולם וולגרי, חסר טעם וחסר משמעות.

והוא גם דיבר אותה את השפה. שפת התווים. תודי שזו השפה היפה בעולם. לא צריך לדבר בה. רק לעוף ולהרגיש.

ותשמעי היה בו גם חספוס של עבודת כפיים יצירתית, מהולה בספרי הגות, רוח ואמנות ויכולת לבטא רגשות.

מה יש עוד גברים שיכולים לבטא רגשות? מסתבר. אבל זה פאקינג בא בחבילה עם אמן מיוסר מלא כאב מתפרץ ובלתי נשלט שגם רוצה לשלוט בך.

בך קשה לשלוט.

בי אי אפשר לשלוט.

ותשוקה? היא הייתה עזה כמוות והאש שלה כילתה את הכול.

אז מה עכשיו?

האמן המיוסר, הוא דופדף לדפי ההיסטוריה.

וחשבתי כבר לוותר.

שלא תעזי אמרתי לה. את לא מאלה שיוותרו. אל תשכחי ששלמה אמר שהביקוש לאהבה לא מסתיים אף פעם !

#

איך אני אחזור עכשיו לבית שמעולם לא עזבתי ואמשיך לחיות עם המשפחה שהיא כל עולמי בתוך שקר שהוא האמת של חיי?

את תחזרי כי זה הדבר הנכון לעשות.

את תחזרי כי רכבת ההרים המהירה שנשאבת אליה כאילו עלית בטעות על הרכבת הלא נכונה ולא הספקת לרדת ומצאת את עצמך כבר בתוך הסחרור, הטירוף, נשטפת אדרנלין, נושמת אוויר אהבה משכר, נוטפת זיעה מפחד או שזו דרמת התשוקה שלהטה בחלצייך והרטיבה את הכל.

את תחזרי כי גם את יודעת שהרכבת עצרה. ועכשיו את בשירותים של התחנה מסתכלת בעיניים בזמן שאת מנסה לסדר את השיער הפרוע וליישר את הבגדים שהוסרו בלהט הרגע הבלתי נשלט, הבלתי שפוי, הלא הגיוני שנמשך ליותר מידי רגעים כאלה.

לא תוכלי לעמוד בשירותים של התחנה עוד הרבה זמן. הנפש כבר זועקת, הגוף מביא את אותותיו ומפיל אותך חולה וכואבת. זה הזמן שלך לשטוף את הפנים, לאפסן את החרטות והכאב והשקרים שמתערבבים עם יצר הרע ועם תשוקות שלא ידעת בכלל שנמצאות פה על הכדור.

אני אומרת לך שכשם שהצללים היוצאים אל האור נמוגים, כך גם הסיפור הסודי הזה מרכבת ההרים שעליה עלית בטעות, יכול להתפוגג ולהישאר בקרבך כזיכרון מתוק הכי מר שתדעי בחייך.

ולסיום המלצת צפייה – החוק על פי לידיה פואט בנטפליקס.

כי זו סדרה שנשים שרוצות להשיג את מה שגברים בטוחים שלא מגיע להן חייבות לראות, כי זו סדרה תקופתית ואין לי מילים לתאר כמה שאני אוהבת את הפרטים שבכאלה, כי מאהבים באיטלקית שמטפסים לך בחלון ואת עושה איתם אהבה בסתר זה הכי רומיאו ויוליה שלא נמאסים אף פעם, כי אני מבינה מעומק ליבי ומעריכה במקסימום נשים שמקדישות את חייהן לרעיון של הגשמה עצמית גם אם הוא נוגד את מה שמקובל מסביב, כי להיות אשה שבוחרת לפרוץ תקרות זכוכית זה מעורר השראה ובעיקר כי זה פאקינג מושתת על סיפור אמיתי.

באהבה

יעל זוהר

שושלת פרק ב
כל הדברים היפים באמת