את התאוריה לפיה בכדי לשחרר לחצים, לפוגג עומסים ולפנות מקום נקי בנפש עלינו להתחיל בלשחרר, לא אני המצאתי.
אני כמובן מכירה את התאוריה היטב, כבר שנים, מודעת אליה, אבל… עבור אנשים הלוקים בבעיית הפריק קונטרול, הצורך לשלוט במצבים כל הזמן, אפילו בזמן שינה עמוקה, התאוריה הזו היא בעייתית, שלא לומר בלתי ניתנת למימוש.
אני יכולה להעיד כאדם שחי בשליטה מוחלטת משך כל חיו הבוגרים שזה לא פשוט, בטח אם הצורך להיות כל הזמן בשליטה מופיע ביחד עם סימפטומים קשים של פרפקציוניזם עצמי מוגבר ויש הבדל גדול מאוד בין ההבנה שצריך לדעת לשחרר ולהרפות לבין היכולת ליישם.
אחד המקומות בהם באמת צריך לדעת לשחרר ולהרפות הוא בטיפולי וואטסו.
שלוש פעמים בשנים האחרונות ניסיתי לעשות טיפול וואטסו.
בכדי להיות יסודית חיפשתי עבורכן פירוש הולם למילה וואטסו שהיא אחת משיטות הטיפול בתחום שנקרא הידרותרפיה ומתרחש במים. וואטסו – ” טיפול המתבסס על שחרור הגוף וביצוע מעברים מכפיפה לפשיטה, תוך כדי ביצוע רוטציות במעברים השונים. עיקר הטיפול מתבצע כשהמטופל במצב אופקי, ראשו ואוזניו בתוך המים והוא אחוז בזרועות המטפל בתנוחת עובר ולרוב פסיבי.”
נשמע נהדר נכון?, בהחלט.
אז בפעם הראשונה, כמו שקורה בד”כ בפעמים ראשונות של דברים שעושים אותם בפעם הראשונה…, לא ידעתי למה לצפות. כשאתה לא יודע למה לצפות, אתה נותן את האמון שלך בדברים ביתר קלות, בטח בדברים שהכותרת שלהם היא רוגע, שלווה, תרפיה, הנאה ובטח כשמפתיעים אותך ומביאים אותך לאחד המקומות הקסומים בארץ, במצפה לשלום שברמת הגולן, שם נמצא אחד האתרים המפנקים והמיוחדים לטיפולי וואטסו בארץ.
שמחה וטובת לב נכנסתי למים, (וחשדנית כהרגלי), נשכבתי ועברתי למצב של ציפה בעזרתו האדיבה של המדריך החתיך שציפה לי במים. “תעצמי את העיניים, תכניסי את הראש והאוזניים למים ותתמסרי למוזיקה המופלאה שיש מתחת למים, תרפי את הגוף, שחררי, תני לנשמה שלך לנוח, אל תילחמי”….
מצא לו למי להגיד לשחרר, לא להילחם, להרפות ועוד כהנה וכהנה מילים שפריק קונטרולים מקצועיים לא מכירים, המילים האלה לא קיימות בשפה שהם מדברים וכשהם שומעים אותם הם מיד עוברים למצב ההפוך, נאחזים, בודקים איך אפשר לשלוט בסיטואציה טוב יותר ומיד בודקים סביבם מה עומד לקרות.
להערכתי הייתי מתחת למים בערך 4 דק’ (טיפול רציני אורך כ 40 דק’…) שבהן באמת הצלחתי לשחרר ולתת למדריך להוביל אותי, לרגע באמת איבדתי שליטה. אבל רק לרגע. בשנייה שהבנתי שזה מה שקרה פקחתי את עיניי אחוזת אמוק זינקתי על רגליי והתחננתי שיוציא אותי מכאן, שיעזור לי לנשום, שיוציא אותי לאוויר. המדריך המבוהל עשה כדבריי ואני רק רציתי שיסתלק משם כשהקאתי את נשמתי אל מול נוף עוצר נשימה, מנסה להחזיר אליי את האוויר שנעתק מנשמתי.
“את לא מסוגלת לשחרר ולאבד שליטה” הוא לחש לי אחר כך כשפגש אותי זרוקה על איזה פוך מתבוננת בנוף המדהים של רמת הגולן, עושה לעצמי תרגילי דמיון מודרך בכדי לנסות לשפר את הרגשת הגועל שאחזה בגרוני, מנסה להתאושש מאיבוד השליטה שהרשיתי לעצמי להיכנס אליו לרגע קט…
בפעם השנייה שבה הגעתי לאתר טיפולי וואטסו לעבור אחד כזה כבר הגעתי עם סף חרדה כל כך גדול שהקאתי את נשמתי עוד לפני שזה התחיל וזה מעולם לא התחיל….
בפעם השלישית השבוע, הגעתי עם 11 חברות, מרביתן חברות נפש, אחיות אהובות וקרובות. באנו לחגוג. ערב, במקום קסום, באווירה מופלאה. הפעם הזו הגיעה חצי שנה אחרי שהתחיל לו משבר גיל ה 40, במסגרתו אני לומדת לשחרר… מרפה… מאמנת את הפריק קונטרול שבי To Let Go . הגעתי רגועה. נכנסתי למים עם החברות לסשן משותף.
שכנעתי את עצמי לא לפחד. היה רגע ארוך (הוא היה קצר, זה רק עבורי הוא היה ארוך מאוד) שבו שכבתי עם הראש במים, מונעת במעגל סמוך לחברות האהובות שלי, מרשה לעצמי לשחרר, מרגישה בטוחה לצידן. יצאתי מהרגע הזה בשלום. הייתי גאה בעצמי.
את הסשן הארוך של טיפול וואטסו אמיתי של כ 20 דק’ באחד על אחד לא עשיתי, לא הפעם. גם ככה הרגשתי שכבשתי את האברסט בסשן הקצר, אז למה למהר?… אגב כל החברות שלי שכן עשו טיפול מלא נהנו מאוד. הן אומרות שמומלץ.
רשמתי לעצמי להקשיב להן… במקביל להמשיך ככה, בדרך הזו, ללמוד לשחרר, לוותר לעצמי רגע, לנשום. אני בדרך הנכונה. הפעם הרביעית תהיה כנראה הדבר האמיתי.
ולסיום, תזכורת קטנה למי מכן שאין לה חבורת חברות, כזו שאפשר לנסוע אתה לטיפול וואטסו משותף, כזה שגוף מתחכך בגוף, חבורה כזו שאינטימיות נשית, פתיחות נשית, שובבות נערית, אמון, תמיכה ואחדות הן הבסיס, אז תזכרו בנות, החיים הם עכשיו, לא מאוחר מידי, זה בידיכן, תייצרו לכן חבורה כזו, החיים הרבה יותר יפים כשיש את זה. נשבעת. מניסיון.
באהבה,
אני
