האשה שהייתי רוצה להיות – 2015

כמה פעמים בחיים מצאתן את עצמכן מול כיור מלא כלים, אחרי עוד יום עמוס בקריירה המפוארת שלכן, ברקע הבית הפוך ועל הספה צופה לו בהנאה במשחק של מכבי האיש שלכן?, כמה פעמים רציתן לצרוח?, לבכות, להימלט? אני כבר שנים מקבלת את הכיור הזה באהבה. לא מאמינות?, כנסו.

זהו סיפור על שיעור מס’ אלוהים יודע כמה בקורס “פיזיקה משפחתית”.

השיעור הזה מתמקד בספר אחד מתוך סדרה ובמקרה, או שלא חלקים ממנו הם חלק מהתנ”ך שלי (כבר  13 שנים), שם הספר ״תפקיד האישה״ והשיעור הספציפי מתוכו עסק איך לא בכיור.

 כן, כן, הכיור, זה שמתמלא לו באורך פלא בכלים מלוכלכים ממאכלים מופלאים שאת בעצמך הכנת, (בדיוק כמו שאמרו לך בשיעור אחר של אותו קורס שצריך להקפיד ולעשות כל הזמן).

 זה היה עוד ערב שגרתי שלבטח חלקכן מכירות, כזה שאתן מגיעות אליו מעוד יום עבודה עמוס בפגישות ומטרות, כובשות יעדים, משגרות משימות, משיגות לקוחות. בדרך הודפות עשרות שיחות טלפון של זאטוטים שמורטים האחד לשני את השערות, בזמן שהם שוברים לכן את הסלון המטופח שעזבתן בבוקר.

 אתן חוזרות אל בית שקט, זורקות את עקבי הסטליטו באיזו פינה ויחד אתם את מסיכת האישה הקשוחה, המבריקה, היודעת, המנהלת, הכול יכולה.

ואז אתן פוסעות אליו, אל הכיור כמובן, תוך שקצף כבר מתחיל להיערם לו בצדי השפתיים שלכן, שכן אתן יודעות מה מצפה לכן.

 בדרך אתן פוגשות אותו, הוא שרוע על הספה, הטלוויזיה צורחת כי יש משחק של מכבי הערב, נו מה?, ״הי, בואי תני לי נשיקה״, הוא מסנן כשסביבו נערמים צעצועים, נעליים, תיקים ושאר אבזרים שהוא כמובן לא רואה. תוך שאת רוכנת לנשק אותו את לא אומרת מילה, מתאפקת. נזכרת במה שלמדת בקורס.

איך היה עם הילדים?, את שואלת ונמסה לתוכו, מרשה לעצמך לרגע להתעטף בו, רוצה לבכות מזה שגם הערב לא ראית אותם, אלא רק את מה שנשאר מהם. ונשאר הרבה. בכל פינה בבית נשאר מהם משהו שנדמה שמחכה במיוחד רק לך . ״היה נהדר״, הוא מסנן באריכות וממשיך להתעמק בדרמה שמתרחשת במרקע, מתעלם לחלוטין מהדרמה שאין לו מושג קלוש שמתרחשת בתוכך.

 כיור. כן, את מגיעה לכיור, הכלים כמעט בתקרה!  את לוקחת אוויר ומסתערת תוך שאת משננת את מה שלמדת בקורס, זה שתתעצבני לא יעזור, זה רק יפגע ביחסים שלך עם בעלך ואז בילדים ואז בך ו.. אז את לא. את עושה את הכלים בחדווה, חושבת אך ורק מחשבות חיוביות בכדי לשמור את בעלך וילדייך ואת עצמך בקו התפתחות כלפי מעלה, את מסדרת את הבית, מכניסה את הכביסות, מוציאה בשר לבישולים הנפלאים למחר, מודעת מאוד לחשיבה וליכולות שלך לנהל חיים דרכה, מתקלחת וחוזרת לעבוד על המחשב. ערימת המיילים שממתינה לך במסגרת הקריירה המפוארת שאת מטפחת למען עצמך בעיקר, ארוכה בערך כמו כמות הכלים שהמתינה לך למטה לפני שעה קלה ממש.

 בינתיים, בבית אחר, נחה לה עכשיו האישה שהיית רוצה להיות. זו שמטפחת כמוך קריירה מפוארת, רק שלה יש מבשלת, מנקה, נני וגם סופר נני שלא יחסר.

היא לא זורקת את עקבי הסטליטו שלה בשום פינה כי יש מי שלוקח אותן מרגליה ברגע שנכנסה והיא לא צריכה לחשוב אם הוציאה בשר או לא למחר ואיך תסתדר עם להוציא את הילדים מחר מהצהרון בגלל הפגישה החשובה שהרגע שלחו לה זימון אליה במייל ובזה סתמו את הגולל על עוד אחר הצהריים שהייתה בטוחה שתראה בו את הילדים.

 בעלה?, איפה בעלה? על אותה ספה עם אותו משחק של מכבי. בדיוק הרגע הגישו לו את הקינוח שהוא הזמין לסלון. כן, ברור שמסביבו אין לא צעצועים, לא בגדים ואפילו לא תיקים. יש מי שמתקתק לה את הבית, את הקניות ואת כל עשרות אלפי המטלות.

  למחרת, כשהערב יורד והיא שוב חוזרת הביתה, עם עקבים אחרים כמובן (כן, היא מתוקתקת כיאה לה), בעלה כבר נרדם על הספה מזמן ומי מחכה לה?, הכיור כמובן. בערב הזה נדמה לה שהיא מתחילה להתייאש, הערב מתגנבת לראשה אישה אחרת שהיא רוצה להיות, זו שאין לה שום שאיפות לכבוש שום דבר, היא בעיקר רוצה לכבוש מלפפונים ולפנק את כל בני הבית במטעמים, היא עסוקה בעיקר סביב הילדים, מכינה שניצלים ועושה כלים. בצהריים כשכולם רגועים, היא פורשת עם ספר טוב למנוחת צהריים ואיך אפשר בלי קפה עם חברות בשעות בין הערביים?

 בעלה?, איפה בעלה? על אותה ספה עם אותו משחק של מכבי. הוא בדיוק הרגע הגיש לעצמו את הקינוח שחלם עליו לסלון. כן, ברור שמסביבו אין לא צעצועים, לא בגדים ואפילו לא תיקים. היא כל היום בבית והיה לה המון זמן לסיים עם המטלות.

 עכשיו וידוי ראשון: התחלתי ללמוד “פיזיקה משפחתית” ברגע שנולד בני השני, שזה היה בדיוק שנה וארבעה חודשים אחרי שנולדה ביתי הראשונה ובערך שלושה חודשים אחרי שהחלטתי שזה בדיוק זמן טוב לעזוב עבודה בטוחה ולפתוח עסק עצמאי ! (זה היה לפני 13 שנה אגב).

 בעלי שיחיה קורץ מחומר מיוחד, כזה שאו שאת מאלפת אותו כבר בתחילת הקשר והופכת אותו להיות חייל בצבא הוד מעלתה, תוך שרוב הזמן את צריכה להחזיק פלוגה שלמה לפחות שתשמור אותו כשיר, או שאת מתגרשת ממנו כי לא את ולא הוא מסוגלים יותר לשמוע אותך נותנת לו בראש, או שאת הולכת ללמוד את “תפקיד האישה” בפיזיקה משפחתית ואז את גם זו שמובילה את הבית להיות כל הזמן בתהליך התפתחות, את גם מתפתחת בעצמך ואת גם מבינה שיש דברים שלא שווה לריב עליהם, כמו הכלים בכיור, הקניות מהסופר, הכביסות ושאר מטלות שמפרנסות את מיטב עורכי הדין במיטב עסקאות הגירושין שמקיפות את כולנו.

 וכך, במקום זה, את פשוט עושה, לא צועקת, לא רבה ולאט לאט את מקבלת ממנו תמיכה. מעין שיטה שדורשת סבלנות. זו לא שיטה קלה, היא גם לא הכי פמיניסטית בואו רגע נודה, אבל, מה עדיף? להיות חלק ממשפחה שפויה, לא צועקת, מלוכדת ומתפתחת, או משפחה שעסוקה בלהשיג שוויון ובמקום זה מקבלת דיון בבית משפט?

 כן וכמובן שכל זה לא מפריע לך בזמן שאת בוהה בכיור מלא הכלים לחלום עליה, על האישה שאת רוצה להיות. זו שאין לה ערב אחרי ערב, אחרי ערב את כל מטלות הבית על הראש, זו שלא רואה את הילדים שלה כמעט בגלל מחיר הקריירה התובענית שבחרה, זו שמוותרת בעיקר על עצמה בכדי לספק את כולם.

 עכשיו וידוי שני: אחרי למעלה מעשר שנים שבהם הייתי בדיוק האישה הזו, הצלחתי להגשים כמעט לגמרי שילוב בין שתי הנשים שחלמתי להיות, אז אמנם אין אף אחד שמוריד לי את העקבים כשאני חוזרת וגם לא מי שמגיש לבעלי את הקינוח (והאמת שאני גם לא רוצה), אבל כן יש לי עזרה יומיומית וירדו ממני כל מטלות הבית. ואמנם לא הפכתי להיות כובשת מלפפונים מדופלמת בבקרים, אבל כן פיניתי זמן איכות דרמטי וחשוב מאין כמוהו בכדי להיות יותר ויותר ויותר עם הילדים.

 אז בנות, תכניסו לכן עמוק לראש, כל אישה שתרצו להיות, אתן יכולות. תרצו להיות אתן, תתבוננו פנימה, תראו מי שם, תקשיבו לה, תשמעו מה היא רוצה, לאן היא שואפת, על מה היא חולמת ואל תהססו לעבוד קשה עד שתגשימו את מי שאתן חולמות להיות !

 ולגבי הבעלים?, רדו מהם. זה שתהפכו אותם להיות הפועלים שלכן לא יקדם אתכן ואת הזוגיות שלכם כנראה (ואם זכיתן בבעל עוזר, מנקה, מכבס, מגהץ ומחתל, אז תגידו פשוט תודה, אתן ברות מזל), תזכרו שילדים שגדלים בבית שבו אין צעקות, ריבים, ויכוחים, חשבונאות ופנקסנות בין ההורים, יהפכו להיות אנשים והורים טובים יותר ואם זה דורש ממך יותר מאמץ, קצת יותר בישולים ואפילו בכל ערב להדיח כלים, שימי לך בראש רק מחשבות חיוביות ותראי כמה קל זה יכול להיות.

 ואני מציעה לכולן להיחשף לידע שהגתה אירנה אוסוסקין בשם פיזיקה משפחתית, זה רווח שלם http://www.familyphysics.co.il/default.asp.

 באהבה,

אני ♥

מה יקרה לי אם? פוסט לכבוד יום האשה 2015
מעלילות חבורת ״גירלז״ והפעם במרתון ספינינג בחצבאני
Menu