שבילים.

עוד פוסטים

״חכם השביל מההולך בו״, אמר לי מישהו השבוע באיזה רגע פילוסופי בגרוש.

שבילים עניתי לו, הסיפור איתם הוא לדעת גם לעצור, להביט לאחור ולהבין אם בחרתי בשביל הנכון ואם עליי להמשיך לצעוד בו.

אם לא, עליי למצוא את הדרך הנכונה אל השביל הבא ולצאת אליו. ולעיתים מוטב גם לשוב לאחור.

מיקונוס

חזרתי לאחרונה מעשרה ימים באי היקר והיוקרתי ורדוף הרוחות והמותגים ומסעדות היוקרה ומלונות הפאר והמסיבות והנופים היפים והדרכים השבורות מיקונוס ביוון. עבדתי וגם ביליתי. שילוב נדיר שתדעו.

בעיר העתיקה, הציורית והיפה של מיקונוס, בה יצא לי לצעוד לא פעם, יש אינסוף שבילים שעלייך לבחור. האם לפנות לכאן או לכאן.

בכל שביל שתבחר תפגוש חנויות קטנות ואלגנטיות ואנשים נחמדים ומסבירי פנים בחופשה. ובעיקר תפגוש עוד צומת דרכים בה תצטרך שוב לבחור.

נו אתם יודעים כמו בחיים. ואין מי שלא עמד בצומת הזו, שיש לה שתי אפשרויות לפחות. והיה צריך לבחור. בחירות משמעותיות.

כשאתה אחד הצעירים המבטיחים בישראל

נפגשנו השבוע אחרי זמן רב שלא יצא. שנינו היינו מאוד עסוקים. שנינו התגעגענו.

הוא, צעיר בשלהי שנות העשרים לחייו, מה שלא מפריע לו להימנות על אחד משלושים הצעירים המבטיחים של ישראל מתחת לגיל שלושים.

הוא, הספיק בשנים האחרונות לנסוק מעלה כמו טיל שיוט מהיר, מכוון ומדויק היטב. והוא נסק.

את מה שחווית רק בשנה האחרונה אמרתי לו, מרבית האנשים שאתה מכיר לא יחוו עד סוף ימיהם וגם לא כשיחזרו בגלגול הבא.

עבדתי לצדו במשך חודשים. יש לו את זה ביג טיים. הוא לא סתם מסומן.

ועכשיו, הטיל שלו חזר לבסיס האם. הוא נחת בשלום ובהצלחה. וכעת הוא נח.

ועליו לבחור ולהחליט מה הלאה. באיזה שביל לצעוד. האם לעלות על טיל דומה ולהמשיך מעלה, משלם בדרך מחירים אישיים שרק אנשי הקריירות המטורפות והטובעניות והלא שפויות מכירים, או בוחר מסלול אחר ושפוי יותר ואולי מרתק ומספק הרבה פחות?.

וואו. כמות השבילים שבהם הוא יכול לבחור לצעוד הבחור הצעיר והמבטיח הזה, היא הדבר הכי מבלבל, מחמיא, מפחיד ומסקרן שיש.

אני זרקתי לו לסל כמה כלים שיעזרו לו מהסל האישי שלי בדרך לקבלת ההחלטה. וכמה שאני מחכה לראות לאן יפנה.

כשהשביל שבחרת מניב פירות

עוד צעיר מבטיח ומוכשר בשנות העשרים לחייו שאני מאוד אוהבת פגשתי השבוע להשלמת פערים.

הוא עובד במסעדה הכי נחשבת בישראל, נמנה על אחד מהשפים הכי טובים ומבטיחים שיש שעוד ידובר בהם רבות. והוא עושה חתיכת דרך.

לפני שנה בערך כשהתחלתי ללוות אותו הייתה לו אפשרות להתברג כשותף של אחד מהשפים הכי נחשבים שיש וזה אחרי שכבר עשה אינסוף אירועים פרטיים יוקרתיים ונהיה לו חתיכת שם. אבל הוא ויתר. על כסף, אגו וכבוד והימר על שביל אחר לגמרי. זה שחוזרים בו רגע לאחור.

הוא חזר לבסיס. למקום שבו עוד צוברים ניסיון וגם לומדים. אמנם במסעדה הכי טובה בישראל, אבל במשמרות בלתי מתפשרות ובתנאים שלא דומים למה שהכיר.

ובאותו זמן הוא גם החליט שאם כבר הולך להיות מאתגר, אז עד הסוף. אז הוא התחיל לעשות ספורט ״בקטנה״ ולבד והנה הוא מוכן לחצי מרתון הראשון שלו.

סימן לעצמו מטרות ויעדים ועף כמו חץ למטרה.

קשה לי לתאר כמה שאני גאה בו. הוא מתקדם ובכל יום מבין שעליו לבחור באיזה שביל לצעוד. והוא עושה את זה במקצועיות רבה.

אז שתדעו, לחזור אחורה זה לפעמים כל כך ללכת קדימה. העיקר זה להתמיד, גם כשזה ממש מאתגר.

שבילים גורליים

אמש, בעת החלו התותחים בעוטף עזה לרעום שוב וקצת לפני שהתחילו האזעקות להצטבר, כבר הקפיצו אותו. נפרדתי ממנו בחיבוק של אמא אוהבת, גאה ודואגת. מזל שהספקתי לעשות לו את הכביסה ולפנק בארוחת ערב טובה של שבת.

שעה לפני כן ביקר אותו חבר שלו, כמו אח, שלחם לצדו. הוא עוד מתאושש מפציעה בקרב ועומד בפני עוד ניתוח. הוא צועד כעת בשביל שבחרו בשבילו החיים. שסימן לו גורלו.

השביל שהם בחרו לצעוד בו הלוחמים הכי טובים שלנו, הוא שביל שכל פסיעה בו רצופה אומץ, נוגעת בערכים משמעותיים, ציונות וכמות וויתורים אדירה והיא בעיקר בחירה גורלית. מהסוג שמעטים בגילם נדרשים לה בכלל בעולם כולו.

ומזל של כולנו שיש עוד בנים ערכיים וטובים שעושים עבודת קודש בשמירה על כולנו ובוחרים בשבילים הגורליים האלה.

שבילים פנימיים

שתדעו שכל שביל חיצוני שתבחרו לצעוד בו מתחיל בשביל פנימי שיוביל אתכם.

אני לא אדם דתי ובכל זאת אנחנו נמצאים בערב תשעה באב. הזדמנות לעסוק בחורבן הפנימי-הבין אישי וגם בחורבן החברתי המאיים עלינו בימים אלה.

האם אתם מאלה שהורסים לעצמם את הדרך שבה בחרתם לפסוע בגלל כל מיני מנגנוני תסכול, הרס עצמי, אכזבות, התמכרויות, או וותרנות וחוסר יכולת להתמיד כשנהיה קשה ?

והאם אתם חלק מאלה שמלבים את השנאה, הפלגנות, השיח האלים ברשתות החברתיות השחיתות המוסרית, שנאת-חינם והפערים החברתיים העמוקים בחברה הישראלית ?

אז הנה הערב יש לכם הזדמנות להתכנסות ולימוד פנימי. יש לכם הזדמנות לבחור לקום מחר בבוקר עם החלטה לטפח את השביל והדרך האישית שבה בחרתם לצעוד ולהבין שהכול מתחיל בתוככם.

ויש לכם הזדמנות לקום מחר עם בחירה להיות בני אדם עם כבוד הדדי למחלוקות ולגוונים השונים בינינו, עם מידת סלחנות כלפי אחרים, עם אמות מידה כשהיד על המקלדת.

שיהיה לכם בהצלחה. צום קל, תישמרו באשר אתם והכי חשוב שכל החיילים שלנו יצאו לשלום ויחזרו לשלום !

ולגבי מיקונוס איתה פתחתי. כששבתי ממנה, הזכרתי לעצמי את מה שאני מקפידה להזכיר לעצמי למעלה מ 25 שנים, מאז עזבתי את הבועה שבה גדלתי וגיליתי עולם – לא כל הנוצץ זהב !

שבוע טוב, בשורות טובות.

בתמונה – אחת מהצמתים שהכי אהבתי בעיר העתיקה של מיקונוס.

יעל זוהר

קרדיט צילום –  dronepicr מתוך –  https://www.flickr.com/photos/132646954@N02/50662244051/in/dateposted/

השיחוק. ופשוטים ופשוטים הדברים. מערכות יחסים עם החיים. שלושה קצרים.
Menu