תארי לך שהיא הייתה מבינה את מה שאנחנו מבינות היום כשאנחנו כמעט בנות חמישים, אמרה לי השבוע חברה בשיחה על בנות צעירות ומתבגרות. והלוואי שהייתי מבינה איך להסביר לה היא הוסיפה.
אז כתבתי לה ואני מעניקה גם לכם – (מיועד לבנות ובנים כאחד).
תאמרי לה יקירתי ותחזרי ותאמרי פשוט כך –
אהבה – שכשתהיה זו אהבת אמת, ליבה ידהר ויצא מגדרו בעת שפרפרים קטנים וצבעוניים ירחפו סביב. מגיעה לה אהבה כזו. היא תגיע בעת הנכונה.
שלאהוב קודם כל את עצמך זו לא קלישאה, אלא ההבנה החשובה מכל וזו שמאפשרת חיים עגולים, שלמים, יציבים ובטוחים. מוטב להתחיל בגיל צעיר.
וכשליבה חלילה יישבר?, שתזכור לעולם ועד שמה שרואים מכאן לא רואים משם ומוטב כי תאסוף את רסיסי ליבה ותמשיך הלאה, אל עבר היום שבו שברון הלב הזה ייראה לה כשטות גמורה.
ותשוקה? – אמיתית, עזה ומתוקה. תאחלי לה שכשהיא תבוא, שתחרוט את רגעי העדנה שניצבים בסופה על ליבה, כי אין מבטיח שתשוב.
ואל תשכחי להעניק לה גם :
את מצפן הערכים, שהוא ללא כל צל של ספק המצפן הטוב ביותר להוביל נערה צעירה אל עברה. אותם ערכים שעל בסיסם גידלת אותה, של כבוד לאדם באשר הוא אדם, של עזרה לזולת, של אמת, של נאמנות, של ראיית היש תמיד, של עבודה כדרך חיים, של שמירה על חברות אמת, של דאגה וחמלה ושמשפחה יש רק אחת. שתשמור עליה.
וחלומות, תזכירי לה שהחלומות של מרבית האנשים שהיא תפגוש יישארו לעולמים בגדר חלומות שלא הוגשמו. העניין הוא שמי שמעז, עובד קשה ומצליח להגשים זוכה ברגעי חסד מלאי משמעות, כאלה שהם בעצם הדבר הזה שכולם מחפשים – הם קוראים לזה אושר.
והחיים? הם עוברים. אז אנא שלא תדחה את הגשמת חלומותיה כמו כולם.
ואם היא תיכשל?, אז שתגיד תודה לכישלון, לכל כישלון, שתבכה עליו רגע, אבל לא יותר, תלמד ממנו את השיעור ושלא תעז לוותר על החלום הבא. הכישלון של החלום הראשון (או כמה שיידרשו), הוא זה שעל חורבותיו תיבנה ההצלחה שלה.
ומה עם עבודה קשה?, כן זה אולי החלק הקשה מכל. הילדה שלך גדלה בעולם מתעתע, עולם שקרן, של תמונות אינסטגרם מלוטשות, של אשליה על כסף מהיר וגדול וחיים נוצצים וקלים. תספרי לה השכם וערב שזהו השקר של העידן הזה.
הדרך היחידה להגיע להישגים אמתיים ומשמעותיים היא לא להאמין לכל הפייק הזה ולצאת לעבוד קשה. עבודה קשה מספקת ומייצרת משמעות. משמעות מביאה אושר.
וגם על היכולת לסלוח, באמת, סליחה כנה, גם אם לעיתים כואבת, תאמרי לה כך:
ילדתי, גם אם נפגעת ונשבר אמונך, גם אם נשבר ליבך, גם אם בגדו בך – סליחה אמיתית תנקה את נשמתך ואת ליבך והיא היחידה שתוציא את הרע ששוכן בתוכך, תזכך מחדש את הטוב על פני הרע ותאפשר לך להמשיך הלאה, אל עבר העתיד, עם צלקת מן העבר, אבל לפחות כזו שניתן לחיות איתה.
תאמיני בעצמך. תלמדי אותה שאפשר לאמן את המוח לשנות את המציאות דרך חשיבה, יידרש ממנה לעבוד בזה כל יום בלאמן את המוח לחשוב חיובי ולא שלילי, חשיבה כזו שתגרום לה להאמין שהיא מסוגלת, שהיא יכולה, שהיא יפה, שהיא זו שתעבור כל אתגר ותגשים כל חלום.
ושלא תפחד לקום וללכת בשום שלב בחייה ממה שתוקע אותה ושלא עושה לה טוב. בקצה השני של הפחד מחכה לה כל טוב.
ותנסי להסביר לה שלא כל הנוצץ זהב. ההפך.
העידן הזה שוחה בצעירים שחושבים שיהיו מאושרים כשיהיה להם הרבה מכל מה שיקר ונוצץ. הפוך ממי, הפוך.
שימי לה מראה שתחדד לה שהמסביב משדר לה תמונה חיצונית שמנותקת מהתמונה הפנימית ושתכלס היא החשובה באמת כי איתה אנחנו קמים בבוקר והולכים לישון בלילה ולא עם מה שרואים בתמונה שהעלינו לאינסטגרם.
הרגלים – תסבירי לה שרק מי שמטפח הרגלים מגיע להישגים. היא יכולה להתחיל מהרגל של לשמור על סדר בחדר שלה, בארונות, פשוט כי סדר כזה מאזן את הראש ועושה גם בו סדר. הרגלים הם מפתח להצלחה ואם יהיה לה הרגל מפתח אחד שהיא תתמיד בו, היא תוכל בעתיד להתמיד בכל השאר.
ובבקשה תגידי לה להיזהר. שלא תתמכר. לאלכוהול, סמים, כדורים, מסכים, קניות, סקס, קינאה, שליטה ושאר התחלואות של העידן המוצף הזה. הדרך להישאר שפויים היא להתמכר לפשטות, לטבע, לספורט, לריקוד, למוזיקה, לספר טוב, לאמנות, לידע, לירקות ופירות ולזכור שהדבר היחיד שמאפשר לא ליפול לכל החרא הזה, הוא לבחור לחיות באיזון, בשליטה ובבאלאנס תמידי.
אנא תפצירי בה להאמין ולהתפלל – אמונה ותפילה עם עצמה, אל בורא עולם או אל אלוהים פרטי משלה הם כלי אדיר, ענק, כזה שעוזר לך להיאחז ולא ליפול.
ושתשמח – שתבחר כל יום לשמוח, לזכור לצחוק, לבלות וליהנות. לי אגב אין הרבה זמן לבלות, אבל תכל’ס כבר שנים שיש לי מסיבה בלב. זו אחלה שיטה לא לפספס את זה.
ושתדע לתת – יש חוק אחד ביקום הזה שמוכח – מי שנותן, מכל הלב, ללא כל רצון לקבל תמורה ועושה חסד עם מי שזקוק לו, היקום מחזיר לו ובגדול. נתינה כדרך חיים, משנה את החיים.
ותזכירי לה, כמו מנטרה כזו, שהחיים זה עכשיו, לא אחר כך ושתיזהר לא לצפות יותר מידי בכל השיט שמבזבז להם את רוב הזמן לדור הזה, כי היא עלולה להבין שאיכשהו החיים עברו ומבלי לשים לב היא צפתה בהם מהצד !
ואת – אנא ממך, תאהבי אותה, אל תשפטי אותה, תהיי לה משענת, אוזן קשבת ולב אוהב.
באהבה,
אני
