אתם מכירים את זה שאתם מחליטים משהו, החלטה כזו חד משמעית, נוקבת, דרמטית. כזו שאתם דופקים חזק על השולחן שיש לכם בראש ונשבעים שממחר אתם על זה ושאתם הפעם לא מפסיקים עד שאתם מגיעים אל היעד.
למחרת אתם קמים בבוקר חדורי מוטיבציה ומסתערים אל עבר המטרה שהצבתם לעצמכם, עד ש…. גם היא הופכת לעוד הבטחה שהפרתם (ביניכם לבין עצמכם בעיקר) והיא מצטרפת לערמת ההבטחות שמונחת לכם ליד המיטה ושלא מומשו מעולם. עצוב נכון?
ואז אתם חוזרים להיות אלה שעומדים לצד הדרך וצופים בהם – בחיים, בזמן שהם חולפים לצידכם.
בפייסבוק, או בעיתון של שישי אתם קוראים את הסיפורים על כאלה שרצים באמצע השביל שעליו אתם צופים מן הצד ושהם פאקינג עוברים דרך החיים בכל הכוח, ואז אתם מצטערים כי אתם עמוק בפנים כל כך רוצים גם, אבל אתם לעולם לא תודו בזה גם בפני עצמכם, כי הרי מי רוצה להרגיש לוזר.
אז הנה באה קורונה ועשתה לכל כך הרבה אנשים את אם כל המצוות – אני שומעת וקוראת על עוד ועוד אנשים ולא מעט נשים שהיא – הקורנה נתנה להם זמן להתבונן פנימה, להבין תובנות הרות גורל שרובנו לא הבנו לפני, פשוט כי לא למדנו לפנות לנו בתוך המרוץ שבו אנו חיים מעט זמן קבוע להבנות ועכשיו כל שצריך זה לחכות ליום שאחרי בכדי ליישם אותן. אז הנה הכותרות מתחילות לזעוק חזרה לשגרה ומבחן האמת שלכם עם עצמכם עומד בפתח.
זה הכול תלוי בכם.
אם הייתי מכניסה לכאן רשימה של כל הדברים שאנשים מתכננים לשנות בחיים שלהם בזכות הקורונה היא הייתה מתארכת לה מקצה הים ועד לכוכב הזורח אי שם בשמיים. אני אביא רק מעט מן הדוגמאות: להתגרש, למצוא בן זוג, לעשות ילד, לא לפספס את הילדים שגדלים, לפתוח עסק, לשנות עיסוק, להתקדם בעבודה, להפסיק לטוס כמו משוגעים, לעבוד יותר מהבית, לעשות סדר בבית ובראש כדרך קבע, ספורט, דיאטה, גמילה, להוריד הילוווווווך, להתנדב, להעיף את המינוס, לכתוב, ללמוד, להתאהב, לעשות כסף, לעשות כסף בכדי לייצר משמעות בחיים ולא בכדי לקנות יאכטה ועוד ועוד ועוד ועוד
אז תזכרו זה הכול תלוי בכם. אם בעוד זמן מה תגלו שחזרתם בדיוק לאותה נקודה ולא שיניתם כלום או לא.
ואני גם הפעם רוצה להעניק לכם מניסיון חיי כמה טיפים – זוהי רשימת מכולת חלקית ממש של הלב, לחיים שאם נחיה על פיה, נזכה בהרבה יותר רוגע נפשי ומשמעות ביום שאחרי :
פרנסה – זה הזמן לרענן אותה למי שחולם. מי שחושב שלא כי עכשיו קשה בחוץ לדעתי טועה. זו הזדמנות שלא תשוב.
והרי אם אני לי מי לי. מוטב שידעו זאת ילדי השפע שלכם מגיל צעיר. בנים ובעיקר בנות, שילמדו לעמוד בזכות עצמן ולא בזכות אף אחד.
אני אגב בניגוד אל חלקכם לא רואה שום חזרה לשגרה באופק של הענף שממנו אני מתפרנסת – הפקת אירועים בעיקר ואני בניגוד לרבים גם לא שכירה וגם לא טייקון מחברות העל שקיבל עזרה, אני העצמאית הקטנה והפשוטה שהמדינה עד כה בחרה להשליך אותה לצד הדרך.
אז מה אני עושה ואיך נערכתי כנראה כל חיי למצב מטורף שכזה?
- אני חיה מחסכונות כי החיים לימדו אותי שתמיד אבל תמיד מוטב שיהיה לך שקל ליום סגריר כי ברגע האמת אף אחד לא ייתן לך. אז מעולם עוד לא נכנסתי למינוס וניהלתי כלכלה אישית מדודה מאוד ואני מבועתת מהמחשבה שלא רחוק היום שהמינוס עלול להגיע, אבל אני מודה על מעט חסכונותיי שהם דרך חיי שנותנים לי כרגע שקט ומזכירים לי כמה חשוב לחיות ממה שיש לך ולא להיות תמיד ממונף. אז זה זמן נהדר לשנות הרגלי כלכלת בית.
- אני לא מפסיקה לחשוב מה הלאה. עצם העובדה שאני גרושה ושאני המפרנסת היחידה ללא כל עזרה לשלושת ילדיי לא מאפשרת לי לשבת ולחכות שהעסקים בתחום שלי יחזרו או שהמדינה תתעורר. אז אני כבר מה 1 למרץ יושבת וכל כך נהנית להתרפק על המשמעות הגדולה של מה שעשיתי ב 20 שנות עצמאות, אבל אני גם חושבת על הדבר הבא וכבר מבשלת משהו. כי אם אין אני לי מי לי !
- לא קל בגיל 48 להבין שאת כנראה צריכה להמציא את עצמך מחדש, אבל כן מרגיע לדעת שזה שמגיל צעיר דאגת להיות מפרנסת בכבוד ובזכות עצמך בלבד, ברגע האמת זה נותן לך שקט. אז אם יש לכם חלום עסקי זה הזמן להגשים אותו.
- אני מלמדת את הבנות שאחרי שנחזור לשגרה נחיה בצניעות כמעט כמו בימי קורונה, כי הן ראו שהשד לא כזה נורא ולמדו עוד שיעור חשוב מאוד בצניעות וענווה. לי היה מאוד קל מיד להסתפק במועט. השורשים שלי מהמקום הכי בסיסי ופשוט. קל לחזור אליהם מסתבר.
הגוף שלי – המקדש שלי: המקדש שלי היחיד זהו הגוף שלי. אני זוכרת שילדתי את בני השני, רק שנה וארבעה חודשים אחרי בתי בכורתי ואני זוכרת את כל עודפי המשקל והתסכול שהביאו עמם. מאז, קיבלתי החלטה שאני לא מזניחה את הגוף שלי ואני כבר 20 שנים ברציפות עובדת בזה. עכשיו תראו, העניין הזה עם האוכל בימי הסגר הוא באמת נורא כמו יציאת מצרים ופאקינג קשה בטירוף והעניין הזה עם הספורט גם. הרי בא לנו כל היום לאכול ולמי יש כוח לזוז. אז איך אני מנצחת את זה:
- ראשית כל אני מבינה שהגוף שלי הוא המקדש שלי ושאם אני לא אדאג לו, אז לא משנה כמה כסף וחלומות להגשים אצבור וגם מותרות שאני אשיג בחיי, אם גופי יבגוד בי, אני לא אתענג עליהם. ההבנה של הנקודה הזו היא כמו מנוע. היא שמאפשרת לי:
- לעשות ספורט כדרך קבע כבר 20 שנה. ואל תבלבלו לי על אין לי זמן. התחלתי לעשות ספורט כדרך קבע כשבבית היו לי שני תינוקות בני פחות משנתיים ועסק עצמאי שהחלטתי להקים לבד ולא הייתה לי עזרה לא כלכלית ולא פיזית מאף אדם בעולם הזה. וגם לי יש בלט דיסק בגב ו… אז תזיזו את התחת. זה משתלם. נשבעת.
- לאכול בריא ולשים לב- אם תהפכו את הגוף שלכם לפח זבל, כזה שאפשר לזרוק לתוכו הכול- תסכולים למשל, כעסים, פחדים, הרגלים הרסניים כמו צריכת אלכוהול ללא שליטה או סמים, או שתאכלו בלי שליטה ותשמינו ותפתחו מחלות רקע שונות, אז לא תצליחו להשיג מטרות באופן נקי וטהור גם בחיים. אם תבינו שהדרך להצליח להעיף את השיט הזה היא רק התמדה ושמירה על רצף ועל גוף בריא, אז תצליחו להשיג הכול בחיים כי זה הכול מקביל.
- אם תבינו שכשאתם יוצאים לאימון במקום לוותר לעצמכם אתם משיגים לא רק שעה של ספורט, אלא אתם מפתחים הרגלים של מצליחנים, ואם תבינו שדווקא כשממש קשה לכם באימון אז זה לא הזמן להישבר, זה יעזור לכם אחר כך לא להישבר באמצע השגת מטרה שהצבתם לעצמכם בחיים. ספורט זהו מבחן ליכולת התמדה והתגברות על אתגרים. מי שמנצח בו יכול להשיג הכול.
הרוח – בימי הסגר גיליתי שאני ממש מסוגלת ללמוד ליהנות משקט. מסתם לשבת שעה שלמה ולהתבונן בטבע המופלא שבחוץ ובאמת העמוקה שבפנים. נשבעת שזה משהו נפלא. תנסו. תאמצו.
תאמצו גם שמחה – אם תהיו בשמחה אמתית ותדאגו לשמור על אופטימיות כדרך חיים תמיד ותזכרו שמה שאתם שותלים לכם במחשבות בראש, זה מה שיגדל ולכן מוטב לשתול שם רק מחשבות חיוביות גם כשנדמה שהכול סביב קורס, אז יהיו לכם חיים הרבה יותר טובים. תנסו.
השראה ולמידה – אם תאמצו קריאה או שמיעה של השראה כדרך חיים או למידה של כל דבר שמעניין אתכם, תבינו שזה ניקיון למוח. כמו שאתם לא תזניחו את הניקיון של הבית שלכם ולא תלכו לישון במיטה מלוכלכת, ככה קריאת השראה ולמידה כדרך חיים שומרת על המוח תמיד במצב של תנועה למקום חיובי, יצירתי, אפקטיבי. אם אין לכם סבלנות לקרוא אז אני ממליצה על ספר של רובין שארמה של משפטי השראה יומיים, זה קצר ומדויק וכל אחד יכול.
משתפת כאן את המשפט של היום ה 1 למאי מהספר. מעניקה לכם אותו.
אז תראו, אם תדאגו לגוף שלכם, לנפש ולרוח שלכם, אם תעשירו את המוח שלכם ותשימו לב לזולת ובראש ובראשונה למשפחה ולחברים ולחברות שלכם, אתם תצליחו בוודאות להשיג את המטרות שהצבתם לעצמכם בימי הסגר או לפניהם ושטרם מומשו.
השיטה בפועל מעבר לקבלת וזיקוק ההחלטה על מה שאתם רוצים להשיג ומעבר להתגברות על הפחד שמלווה כל אתגר היא להתמיד, לא לוותר גם כשקשה, כשנמאס, כשנראה שלא הולך. תתמידו. תמשיכו להתמיד. אתם תצליחו. תנסו ותראו שאני צודקת.
ואם בעוד עשר או עשרים שנה תחזור איזה מגפה שתסגור אתכם שוב בבית, אתם תראו כמה הרבה סיפוק ועדנה יש למי שהצליח לייצר, להגשים את חלומותיו ולהביא משמעות לחייו. ככה אני מרגישה היום ונושמת לרווחה למרות האתגר הגדול מאוד, אפילו עצום שבתוכו אני שוחה כעת.
אז שיהיה לכם בהצלחה. וגם לי.
שבת שלום,
באהבה,
אני
