הפוסט הזה נכתב ב 2010 והוא רלוונטי גם עשר שנים אחר כך .
כבר עשור שלם אני שם, אישה בעולם של גברים. תחום הרכב בארץ בכלל שהוא תחום בו אני שוחה כמו דג בים ותחום הטרקטורונים והאופנועים בפרט, שהוא גם התחום שלי, מנוהל, נשלט ורווי בגברים, ואני אחת קטנה… טוב, האמת שמזל שבכל חברה, יש כמה נשים שמצילות את המצב, אבל לרוב הם גברים.
לפני עשור החלטתי לקחת את הידע הרב שצברתי בענף הרכב הישראלי, חמושה באהבה הגדולה שלי ביותר – להפיק אירועים, עם ניסיון של למעלה משש שנים באחת החברות הגדולות בארץ להפקה, התחלתי להפיק אירועים ליבואני הרכב.
זמן קצר לאחר מכן התמניתי גם כמנהלת שיווק של החברה הגדולה בארץ בתחום הטרקטורונים ואופנועי השטח (מוטוספורט מקבוצת דוד לובינסקי), ומאז אני שם, אישה בעולם של גברים, עולם מלא ביצרים, אינטריגות, כבוד ותשמעו יש שם אינסוף של אגו…
שלא תבינו לא נכון, אני לא מתלוננת… בעשור שקדם לעשור הנוכחי, הייתי בעולם של נשים, עבדתי בחברה גדולה להפקת אירועים, אני ועוד איזה עשרים כמוני (שכנראה לא היו בדיוק כמוני, כי איפה הן ואיפה אני היום…), ושם שלא כמו בעולם של הגברים היו המון יצרים, אינטריגות ואינסוף של אגו… נו נכון, זה בדיוק מה שכתבתי על העולם של הגברים… מסתבר שעולם של נשים לא טוב יותר. אהה, למה הורדתי את הכבוד אתן שואלות?, כי האמת שכבוד פחות מעניין נשים, יש להן דברים אחרים – קנאה, יצרים, רוע… שלא יחסר…
אבל לא בנשים עסקינן היום, אז ברשותכן, נחזור לעולם של הגברים, אתן מכירות את הגברים המסוקסים הישראליים, אלה ששירתו ב “היחידה”… (גם אם הם היו רק בטירונות שלה והעיפו אותם משם…), אלה שבטוחים שאף אחד לא ילמד אותם כלום בתחום שהם הרי שולטים בו, אז בטח ובטח שאף אחת לא…, אלה שעוברים בענף הרכב מכאן, לשם ושוב לכאן ואז שוב לשם…
השבוע הצגתי את עצמי לראשונה אצל אחד מיבואני הרכב שאיכשהו אינו נמנה עם עשרות אחרים שכבר הבינו שאני אמנם אישה אבל אני מבינה בשוק הזה לפעמים, הרבה יותר מהרבה מהגברים שפגשו, במטרה להציג את עצמי ואת היכולות של החברה שלי.
אתן מכירות את זה שאתן יושבות מול חבורת גברים שלא צריך שידברו בשביל שתראו שהם מרגישים שאת מבזבזת את זמנם?, מנומנמים משהו מההסבר הנחמד שלך?, אתן מכירות את זה שיש למי שאתן יושבות מולו בועת מחשבה מעל הראש והוא אומר לעצמו: “וואלה, בחייאת, מה היא חושבת לעצמה עכשיו עם הבלונד והעקבים?… אני מחפש מישהו שיפיק לי אירוע שטח אגרסיבי”… כך הרגשתי שם, בדקות הראשונות בהן הצגתי את עצמי, מזכירה לעצמי כל הזמן שאין אף גבר בשוק הזה שיודע לעשות אירועים לענף הרכב, אופנועים וטרקטורונים טוב ממני…
וכך אט, אט, בעודי מהנדסת אותם עם יכולותיי הוורבאליות הלא רעות בכלל, אפילו בימים בהם אני צרודה, אני רואה את בועת המחשבה משתנה, ככל שהמונחים המקצועיים והפגנת הידע שלי עולה, הם נדרכים, נעים בחוסר נוחיות בכיסאות…”מאיפה היא מביאה את הידע הזה, עם הבלונד והעקבים”…? עוד קצת ואני שולפת את רשימת האירועים בשטח ובכלל בענף הרכב שהפקתי בעשור האחרון, לצד מכתבי ההמלצה, התמונות והתיאורים על ההצלחות שליוו את ההפקות שלנו, עכשיו הם מסתכלים עליי אחרת.
כשאת אישה בעולם של גברים, חובת ההוכחה היא עלייך, פי אלף מאשר חובת ההוכחה של גברים שהם באותו מעמד כמו שלך. אני כבר עשר שנים שלמות מסתובבת בתוך העולם הזה, ראיתי את כל הגרסאות, הצבעים, התופעות של הגברים שמרכיבים את העולם הזה, איכשהו גם אחרי כל כך הרבה שנים, עם כל הביטחון העצמי שלי, ויש לי… זה עדיין תמיד מרגיש לי מוזר בהתחלה, פרפרים בבטן, החשש הזה שאולי זה שאני אישה ירתיע אותם, הצורך הזה להיות יותר מבינה, יותר מקצועית, יותר מעודכנת, יותר מעורבבת, יותר מתוחכמת.
להיות אישה בעולם של גברים זה אותי תמיד מעניין ומאתגר, זה לפעמים כיף גדול, מפרגן, אחר, זה לפעמים משפיל, מתסכל, מתיש, מה שבטוח זה שלהיות אישה בעולם של גברים, זה תמיד דורש שיהיו לך ביצים…
שלכם,
אני.
